הרטבת לילה – כל המידע ודרכי ההתמודדות

בואו ונתחיל בקצת רקע על הרטבת לילה:

בשינה עמוקה מתקיימת הפרשה של הורמון בשם adh אשר מונע מעבר של נוזלים מהכליות לשלפוחית השתן. רמת ההורמון הזה יורדת בסוף מחזור שינה (שנת חלום) ואז אנחנו מרגישים את הצורך לפיפי ובדרך כלל מתעוררים. כ 15% מהילדים עד גיל 5 עדיין מרטיבים בלילה והתופעה נפוצה יותר אצל בנים מאשר בנות . ישנם ילדים אשר מרטיבים גם בגילאים מאוחרים יותר אפילו עד גיל 14 ומעלה ואז האחוזים יורדים בהדרגה. ישנם כמה סוגי הרטבה, ילד שמעולם לא נגמל בלילה מוגדר כילד בעל הרטבה ראשונית ובילד אשר היה גמול בלילה לפחות חצי שנה וחזרה הרטבת הלילה אנו מגדירים זאת כהרטבה שניונית

קיים קשר ישיר בין איכות השינה והרטבת הלילה.

כאשר ילד ישן שינה עמוקה מאוד ונרדם מהר מאוד הוא למעשה עובר בין מחזורי שינה מאוד מהר ולא מספיק להתעורר בשלב ירידת ה ADH . זה מנגנון שאפשר לפתח בעזרת עבודה על המודע, התת מודע ותרגול השליטה השרירית.

למתי מתבצעת ההרטבה יש משמעות גם. כאשר אנחנו רואים הרטבה ב 2/3 הראשונים של הלילה, נניח עד 3 לפנות בוקר זה נובע מכך שיש יקיצות בתחילת הלילה. כשתהליך השינה הוא איכותי וטוב אנחנו אמורים לעבור בין מחזורי שינה (כל מחזור שינה נע בין שעה לשעה וחצי לערך) מבלי להתעורר ולמעשה לעבור משינה עמוקה לשנת קלה, לשינה עמוקה וכן הלאה למשך כ 6-7 שעות. בשינה כזו מופרש אותו הורמון ADH שדיברנו עליו ואז אין פיפי. אם יש קימות בזמן הזה או פיפי זה כיוון שאין שינה עמוקה וזה נובע בדרך כלל מהרדמות בנוכחות אדרנלין בגוף. אולי מכך שהלך לישון מאוחר, מעודף גירויים לפני השינה, מהתרגשות / בכי/ משחק פעיל או כל דבר אחר שגורם להפרשת אדרנלין בסמוך להרדמות שלו. במצב כזה קשה יותר להיכנס לשינה עמוקה ואז אין ADH וכשהילד קם בין מחזורי שינה יהיה פיפי.

השליש האחרון של הלילה מאופיין בשינה קלה יותר גם אצלנו המבוגרים והרבה פעמים גם אנחנו נקום לפיפי רק לקראת סוף הלילה ושינה כזו מלאה יותר בחלומות. הרטבה בשליש האחרון של הלילה יכולה לנבוע מכך שאולי הוא חולם שיש לו פיפי או שהוא מודע לפיפי אך אין לו כוח לקום להתפנות. כך או כך כאשר ילד מתפנה מפיפי בלילה הוא עושה זאת מתוך שינה שקל להתעורר ממנה גם אם הוא מיד חוזר לישון שינה עמוקה אחר כך.

אז מה אפשר לעשות?

קודם כל, להפסיק עם החיתול בלילה במידה והילד ישן עם חיתול, פול אפ וכדומה. הילד יודע שהוא עם חיתול ובמקרה כזה אין לו שום מוטיבציה להתעורר להתפנות כיוון שהוא יודע שלא יהיה פידבק להרטבה שלו.

לא מומלץ להעיר ילד באופן יזום לשירותים בלילה. כאשר מעירים ילד באופן יזום אנחנו פוגעים במנגנון השינה הטבעי שלו מבלי להתכוון ולמעשה מפריעים לתהליך הלמידה שלו בו הוא מזהה את התחושה של פיפי בלילה. בנוסף הוא גם לא באמת מקבל מוטיבציה פנימית אמיתית להתעורר לשירותים כי הוא יודע שתעירו אותו וזה מעביר מסר שאתם אלו שאחראים על הפיפי שלו בלילה ולא הוא. מה גם שכאשר אתם מעירים אותו אתם לא באמת יודעים באם זה מתוך שינה עמוקה שבה אין לו תחושת צורך לפיפי או באמת בסוף מחזור שינה. בנוסף לאורך זמן זה עלול ליצור הפרעת שינה אצל הילד ואז נראה תופעות כמו ילד שקם בלילה ועושה פיפי בפח, בארון או בכלי במים של הכלב במקרה הטוב.

מה כן כדאי לעשות?

כדאי לשוחח איתו בזמן עירות ולהסביר לו שמהיום הוא אחראי לקום בלילה ורק הוא יודע אם יש לו או אין לו פיפי. כדאי לשלוח את הילד לשינה במחשבות חיוביות על משהו כייפי שהיה לכם היום שלא קשור בכלל לפיפי, דבר נחמד שקרה או התנהגות טובה שהתנהג. שיחה על פיפי ממש לפני השינה עלולה לגרום לכך שהילד ירדם מתוך מתח ולחץ וזה ישפיע על עליית ה ADH

בנוסף חשוב להקפיד להשכיב לישון בסימני עייפות מוקדמים ולא מתוך עייפות יתר. עייפות יתר גורמת לנו להרדם בנוכחות אדרנלין בגוף אשר מפריע להפרשת ה ADH בצורה תקינה. בהחלט ניתן לפני השינה לומר לילד שאם הוא מרגיש שמשהו מעיר את הגוף שלו או אם הוא חולם על פיפי זה כנראה הגוף מסמן שהוא צריך לשירותים וזה הזמן לקום ולקרוא לכם.

אפשר לנסות גם דמיון מודרך. יש ילדים שזה עובד עליהם מדהים. זה תלוי גיל והאם הילד יכול להבין את הרעיון של לשכב עם עיניים עצומות ולדמיין.

תתחילו בהרפייה של הגוף, נשימות עמוקות ורגועות, בקשו ממנו לדמיין איך הוא הולך לישון ונעים וטוב לו והוא נרדם לשינה מתוקה ופתאום מרגיש שיש לו פיפי. דמיינו איתו בפרטי פרטים איך הוא קם מהמיטה, הולך לחדר השירותים, יש אור קטן, מתפשט, עושה פיפי וחוזר למיטה. תארו את התחושה הנעימה של לישון אחרי שעשה פיפי ואת התחושה הנעימה של לקום יבש. איך הוא בא בבוקר להראות לכם את התחתונים היבשים וכמה שהוא גאה בעצמו.

תתמידו עם זה לילה לילה בהצלחות ופספוסים.

בנוסף אפשר לנסות לתצפת על הילד בסביבות השעה שבה היא מרטיב.

הרי אמרנו שאין פיפי בשינה עמוקה ורק כאשר הוא בסוף מחזור שינה יכול להרגיש את הצורך אז כאשר תראו תנועות רגליים ואגן, חוסר נוחות באגן או קולות קיטור ובכי מתוך שינה גשו אליו, הושיבו אותו במיטה ואפשר ללחוש לה "חמוד שלי, יש לך פיפי, אתה יכול לקום לעשות פיפי ולחזור לישון " בשלב הזה הוא שומע אתכם וקולט את המסר. חשוב שההחלטה אם לקום או לא תהיה של הילד ובאחריותו בלבד.

מגיל 5 אפשר ורצוי לפנות לטיפול במרפאת הרטבה. הנה מספר טיפים באדיבות ד"ר תמר גבעוני - מנהלת מכון תמר לטיפול בהרטבות לילה. 

שימוש בזמזם הרטבה הוא טיפול יעיל ביותר בשילוב עם טיפול התנהגותי. הזמזם למעשה מצפצף בקול רם מאוד כאשר יוצאת טיפת הפיפי הראשונה ומעיר את הילד. בכך יוצר חיבור אצל הילד בין התחושה של פיפי בלילה ולבין הצורך לקום מהמיטה ולהתפנות. השימוש בזמזם מומלץ מגיל 5 והלאה כיוון שעד גיל 5 אנחנו מאפשרים הבשלה טבעית של המערכת. 

עוד דבר שכדאי לעשות הוא לתרגל את השליטה השרירית בזמן עירות. בקשו ממנו שכאשר יש לו פיפי במהלך היום שינסה לעצור את הזרם, לספור עד שלוש ולהמשיך. זה יעזור לילד להתאפק אם מתחיל להרטיב במיטה ולהתעורר כדי להמשיך בשירותים. בנוסף כשעה לפני השינה כדאי להקפיד להמעיט באוכל ושתיה ולעשות תרגיל נוסף. כוונו יחד שעון ל 15 דקות ובכל פעם שהשעון מצלצל עליו לעשות הצגה ולגשת לשירותים בתוך דמות אהובה , מה שמתחבר לעולמו הפנימי, הוא בוחר והוא מחליט. גם אם אין פיפי אנחנו רק מנסים, עושה הצגה. תופתעו לגלות שאולי בכל רבע שעה הילד יצליח להתרוקן. התרגיל הזה עוזר לו לרוקן את השלפוחית באופן מלא. עשו זאת במשך שעה כלומר 4 פעמים.

ליצירת קשר עם ד"ר תמר גבעוני - 054-560-4459

חשוב להתמיד, נסו זאת לפחות שבועיים. בהתחלה יהיו פספוסים וזה טבעי כי למעשה הילד לומד איך מרגיש פיפי מתוך שינה ולתרגל קימה לשירותים. אם מפספס אל תכעסו עליו. הסבירו לו שהוא לומד את הגוף ושאתם מאמינים ובטוחים שיצליח לקום לפיפי בלילה.

עשו לכם רישום במהלך השבועיים האלה מה היה כל לילה. האם קם לשרותים? האם עשה פחות פעמים במהלך הלילה, האם היו לילות יבשים וכד'. במידה ותראו שיפור כלשהו ניתן להסיק שזה עניין של זמן ולמידה מחדש ויש להתמיד.

עוד טיפ מנצח : אפשר להציע את המיטה בשתי שכבות שעוונית – סדין – שעוונית – סדין ואז אם יש הרטבה באמצע הלילה אפשר להוריד שכבה אחת והמיטה נקייה.

לשאלות נוספות

אני כאן עבורך

שי 

​