איך מתחילים גמילה מחיתולים?
מומלץ להתחיל את הגמילה בהדרגה. להתחיל מכמה ימי הכנה שבהם תראו יחד סרטונים ותקראו ספרים בנושא, קחו את ילדכם איתכם לשירותים כדי לגלות עניין ודוגמא אישית ולבדוק את ההיתעניינות שלו. גשו לקנות יחד תחתונים וסיר ותנו לילד לבחור בעצמו בכדי לפתח את תחושת העצמאות והשליטה. כשבוחרים סיר חשוב לבחור את הסיר הפשוט ביותר ללא צלילים ואורות. מומלץ להניח את הסיר על משטח מונע החלקה או להקפיד שתהיה לסיר תחתית גומי. כדאי "למדוד" את הסיר יחד עם הילד ולוודא שהטוסיק יורד פנימה לתוך הסיר, הברכיים יהיו גבוהות מהאגן וכפות הרגליים נוגעות בקרקע במעיין מנח כריעה. המנח הזה מאפשר התרוקנות אידאלית מצרכים.
אחרי כמה ימי הכנה כדאי להוריד את החיתול לכ – 40 דקות ולספר לילד שהוא עם תחתונים ושאם ירגיש פיפי או קקי מתקרב שיקרא לאמא או אבא ותלכו יחד לשירותים. בזמן הזה חשוב מאוד לא לשאול את הילד כל רגע האם יש לו פיפי או האם הוא רוצה לשירותים אלה לאפשר לזמן הזה להיות זמן למידה והתנסות נטול ציפייה ולחץ.
כנראה שיהיו פספוסים וזו הזדמנות מעולה לחבר לילד בין התחושה המוקדמת לצורך ובין התוצאה. להסביר מה בדיוק קרה כאן הרגע תוך שמירה על אווירה רגועה וסביבת למידה בטוחה ותומכת. חשוב להגיב ברוגע ועינייניות גם להצלחות וגם לפספוסים ובמידת האפשר לחזור לפעילות שעשיתם קודם לכך שהלך לשירותים בכדי לנטרל את הצרכים כמוקד שליטה או לגרום לילד לחשוש שמא "יפספס" משהו בזמן שהוא הולך להתפנות.
הימנעו מפרסים וצ'ופרים כיוון שאלה מעכבים התפתחות של מוטיבציה פנימית אמיתית אלה הופכים את ההתפנות מצרכים למשא ומתן.
בכל יום הוסיפו עוד 10 דקות לזמן התחתונים ותראו איך הולך לכם. עם הזמן תגיעו למצב שבו הילד עם תחתונים אחר צהריים שלם ואז ניתן להוסיף מעט זמן בבוקר, יותר זמן בסוף השבוע וכו'. התהליך הטבעי של הדברים הוא שבהתחלה הילד יתריע רק לאחר שכבר עשה את צרכיו, לאט לאט יתחיל לומר פיפי או קקי תוך כדי שכבר עושה ולבסוף ילמד לזהות את התחושות המקדימות, להתאפק ולבקש לפני שמתפנה מצרכים. זמן הלמידה הזה משתנה מילד לילד ויכול לקחת בין כמה ימים לכמה חודשים.
בהחלט כדאי לגוון בין ישבנון/ סיר/ אסלה וכו'. אנחנו רוצים שהילד ירגיש בנוח להתפנות גם בבית, גם אצל סבתא , גם בגן וכדומה.
ייתכן שבתחילת הדרך יהיו ימים שבהם הילד לא ירצה לשתף פעולה או להוריד את החיתול וזה בסדר גמור. אם אתם רואים שהילד בשום פנים ואופן אינו משתף פעולה עם הגמילה, חושש, בוכה ומבטא קושי כמובן שיש לכבד את רצונו. זהו גופו ואלו הצרכים שלו והוא ורק הוא שולט עליהם. אפשר להמשיך עם דוגמא אישית חזקה והעברת מסר שאתם בטוחים ומאמינים בו שבסופו של דבר הוא יתפנה בשירותים כשירגיש מוכן.
את הגן יהיה נכון לשלב רק כאשר תראו שבמרבית הזמן הוא מבקש מיוזמתו להתפנות בשירותים.
לגבי בנים.. כדאי לתרגל גם ישיבה וגם עמידה כלומר, אפשר ללמד אותם ע"י דוגמא אישית של אבא כיצד עושים פיפי בעמידה וע"י דוגמא אישית של אמא כיצד מתפנים בישיבה. רצוי להסביר שאם יש גם פיפי וגם קקי אז אפשר לעשות פיפי קודם בעמידה ואז לשבת לקקי בהתאם לתחושת הדחיפות.
ילדים מטבעם לומדים המון מדוגמא אישית ורוצים להיות כמו ההורים שלהם.
המון בהצלחה